אם אתם קוראים את המאמר הזה אני מניחה שאחד הילדים שלכם כבר קיבל אבחנה של קשב וריכוז או שאתם חושדים שהוא שייך למשבצת הזו של הילדים.
קשה לו לשבת בשיעור, יש לו קושי להתרכז במטלה אחת לאורך זמן, יש לו שינויים חדים ברמות האנרגיה, הוא נמרץ וחסר שקט ורגע אחרי הוא נראה כמו פרח שנבל. גם אם הילד שלכם עדין במסגרת הגן יש סימנים. לפעמים ניראה ילדים שלא מסוגלים לשחק באותו המשחק יותר ממספר דקות, שאין ביכולתם לשבת ולהתרכז בעבודות מלאכה לדוגמא.
ענייני קשב וריכוז הם סקלה מאוד רחבה של תסמינים. הסביבה שאנחנו חיים בה בעשורים האחרונים בהחלט לא תורמת הרבה לילדים כאלה ואפילו יכולה להחמיר מאוד את התסמינים של הפזרנות והחוסר ריכוז.
גירויים אינסופיים, מסכים בכל הגדלים. צלילים וצבעים בלתי סופיים.
ילדים כאלה יתקשו להיות במסגרת "רגילה" בבתי הספר. באחוז לא מבוטל מהמקרים כשגדלים קצת ומתחילים לפגר בחומר הלימודי ההורים והמורים מגיעים למסקנה שדרוש כאן טיפול תרופתי כדי שהילד יוכל להמשיך ללמוד.
חשוב לי להדגיש, אני לא נגד טיפולים תרופתיים כשצריך אותם ובאמת ישנם מקרים שטיפול כזה משפר את החיים באופן מופלא. לא רק את הביצועים של הילד אלא גם את איכות החיים שלו בבית , בסביבת חברים ללימודים ועוד. אבל, יש לא מעט מקרים של ילדים שמקבלים טיפול תרופתי (שלא פעם מלווה גם הוא בתופעות לוואי לא נעימות) שהיו יכולים להשתפר פלאים ללא צורך בכדורים.
אחד הכלים החשובים ביותר בו אני משתמשת כשאני מלווה ילדים שמתמודדים עם קשב וריכוז הוא התזונה.
תרגיל להורים
והנה לכם הורים תרגיל מצוין שאני ממליצה לכם לעשות אם הילד שלכם שמתמודד עם בעיות קשב וריכוז. תעשו לו יומן תזונה קצר ותרשמו כל מה שהוא אכל בשבוע אחד. אחרי זה תסתכלו על הרשימה הזו ותסמנו בטוש את כל המאכלים שהם פחמימה ריקה/סוכר.
דוגמא לפחמימה ריקה: אורז לבן, פסטה, פתיתים, לחם, עוגיה, וופל, עוגה.
תתבוננו טוב טוב בארוחת הבוקר של הילד שלכם. כמה ממנה מורכב מסוכר או פחמימה ריקה?
אתן לכם כמה דוגמאות: חטיף אנרגיה, קורנפלקס עם חלב, עוגיות, מילקי, פרוסת לחם עם שוקולד. כל אלה הם ארוחות שהם כמעט 100 אחוז סוכר.
1. כי מזונות כאלה משגעים את הגוף ואת המוח שלנו. אם אנחנו אוכלים דבר כזה על הבוקר, רמת האנרגיה שלנו מזנקת ברגע (סוכר מתחיל את הפירוק והספיגה שלו כבר בלעיסה בפה ) כלומר הסוכר בדם עולה, אנחנו מרגישים ברגע שיש לנו המון אנרגיה. אבל אז אחרי זמן קצר מאוד, ישנה ירידה דרסטית ברמות הסוכר ואנחנו מרגישים עייפות וקושי להתרכז. זו ממש רכבת הרים וזה כמעט בלתי אפשרי להישאר מרוכז ורגוע לאורך זמן.
2. גם אם הילד שלכם כבר נוטל טיפול תרופתי, תזונה היא נקודה שמאוד חשוב לשים אליה לב. את הטיפול התרופתי נוטלים על הבוקר וחלק מהכדורים גורמים לחוסר תאבוןלאורך זמן. הבעיה היא גדולה, כי בעצם הגוף נמצא בתשישות גדולה מאוד לאורך כל היום והילד מסיים את היום שלו גמור, מותש ועצבני.
א. לא מתייאשים.
ב. בונים לילד תפריט נכון, שמכיל חלבונים, ירקות ושומנים איכותיים שעוזרים לו לשמור על ערנות ורוגע לאורך זמן.
ג. תומכים עם צמחי מרפא שמותאמים לו באופן אישי והתוצאות לא יאחרו להגיע.
ד. מקפידים לצאת עם הילד לפעילות מחוץ לבית, שלא כוללת מסכים אלא הרבה תנועה. כדורגל, אופניים, או כל דבר שאוהבים.
והכי חשוב : נותנים דוגמא אישית. אם אתה רוצים שהילד שלכם יאכל אחרת על הבוקר, אל תתחילו את הבוקר שלכם עם קפה ומאפה?
סיפור מקרה מהקליניקה:
מגיע ילדון בן 9, התלונה העיקרית היא חוסר יציבות אנרגטית, קושי רב לצלוח שיעור שלם בבית הספר, הילד לא מפריע אבל ממש לא מצליח להתרכז ולעקוב אחר השיעור.
הילדון רזה, דיי בררן ולא אכלן גדול. בתשאול אני מגלה שארוחת הבוקר שלו היא תמיד מילקי או מאפין שוקולד.
כשאני מדברת איתו הוא מספר לי שהוא ממש רוצה אבל פשוט לא מסוגל להקשיב לאורך זמן, מרגיש שאחרי כמה דקות האנרגיה שלו צונחת בבת אחת והוא רוצה לישון.
אנחנו בונים ביחד עם ההורים תוכנית טיפול שכוללת טיפול בדיקור אחת לשבועיים ושינוי דרמתי של ארוחת הבוקר שלו. זה לא אומר שאין יותר מתוקים, אבל הם מגיעים אחרי ארוחה טובה וגם הכריך של שעה 10 עובר טרנספורמציה.
תוך 4 שבועות יש דיווח מהאמא שההתנהגות בבית השתנתה, יש הרבה יותר סבלנות, הקשבה ויכולת לבצע מטלה לאורך זמן. גם הילד מרגיש את זה בשיעורים בבית הספר.
וזו רק תחילת הדרך.
